פרשת נצבים וילך -סוד הברית בפרשה והקשר לר"ה

בפרשת נצבים מוצאים אנו התייחסות נרחבת לברית מיוחדת בין ה' לישראל. שלא כמו בבריתות קודמות שקראנו עליהן בתורה, ברית זאת נכרתת עם היחיד בחברה הישראלית, ולא משנה מאיזה מעמד הוא. התורה כותבת בפירוט עם מי נכרתת הברית ומה משמעותה: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (כט, ט-יא).רש"י כותב, שהברית הזו באה ביוזמת משה, שביום מותו החליט להכניסם בברית לפני הקב"ה. אבל לא ברור, למה צריך ברית מיוחדת ביום מותו של משה. מה היה חסר בברית של פרשת "כי תבוא" או של פרשת "בחקתי", או הברית שנכרתה בהר סיני, כמתואר בהרחבה בסוף פרשת משפטים בספר שמות.

ונראה, שמדובר בברית פרטית של הקב"ה עם כל אחד ואחד מישראל. לכן התורה מפרטת את כל סוגי המעמדות בעם ישראל: ראשים (מנהיגים), זקני העם (דיינים), שוטרים, כל איש ישראל, טף, נשים, גרים, חוטבי עצים ושואבי מים.

להמשך קריאה לחצו כאן

ראש השנה שחל בשבת ודגשים לעידן קורונה

א. אין תוקעים בשופר בשבת, והשופר הוא מוקצה - כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו רק לצורך גופו ומקומו.

ב. בתפילת ערבית של שבת אומרים מעין שבע - המלך הקדוש שאין כמוהו. ואם אמר הא-ל הקדוש וסיים הברכה אינו חוזר.

ג. במנחה של שבת, לספרדים אומרים "צדקתך" ולאשכנזים לא אומרים.

ד. לאשכנזים לא אומרים "אבינו מלכנו" בשבת, ולספרדים אומרים.

להמשך קריאה לחצו כאן


הרצאות הרב שמואל דביר מוסר הרצאות וסדנאות בענייני הלכה, זוגיות וחינוך ילדים


ליצירת קשר לחץ כאן


ראש השנה 

צפו בקובץ המסכם את הלכות ראש השנה מערב החג ועד למוצאי החג וצום גדליה 

לקריאה לחצו כאן




האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים