שו"ת הלכות חנוכה - זמן הדלקת הנרות 

שאלה: מתי ידליקו נרות, כשבני הזוג או אחד מהם אינם בבית בזמן ההדלקה? האם לבקש מאחד הילדים להדליק בזמן או למנות שליח להדליק בזמן, או לדחות את ההדלקה לזמן מאוחר יותר?


תשובה: הגמרא במסכת שבת (כא:), קובעת, שזמן ההדלקה מתחיל בשקיעת החמה, ומסתיים, כשתכלה רגל מן השוק. ברוב הראשונים, זה תורגם לחצי שעה אחרי צאת הכוכבים (לפי השו"ע, משתשקע החמה, הכוונה לסוף שקיעתה שזה צאת הכוכבים). השו"ע פסק, שיכול להדליק כל הלילה בדיעבד, עד עלות השחר. אך המשנה ברורה כתב, שצריך שיהיה איתו עוד שנים לפחות שרואים את הנרות, אבל אין למחות במי שמדליק מאוחר כשכולם ישנים. והרב עובדיה יוסף כתב בחזון עובדיה (הל' חנוכה עמ' סד), שמעיקר הדין יכול להדליק כשהוא לבדו, וטוב שיעיר אחד או שנים מבני ביתו. ויש אומרים שכיום, שאנשים מסתובבים בלילה בשעות מאוחרות, הרי שהזמן של תכלה רגל מן השוק הוא ארוך יותר בהתאם לסביבה בו הוא מדליק.


למעשה: לכתחילה יש להקפיד להדליק בצאת הכוכבים. אם זה לא מתאפשר, אפשר לדחות בכמה דקות עד חצי שעה מצאת הכוכבים. אם גם זה לא מתאפשר, יש למנות מאחד מבני הבית שידליק בזמן בברכה. וצריך שיהיו בני מצוות, או ימנו שליח להדליק בזמן והוא גם יברך. אם אחד מבני הזוג נמצא בבית, הוא ידליק בברכה בצאת הכוכבים (גם האשה פוטרת את האיש) ופוטר את בן הזוג או בת הזוג. אם יש חשש לשלום הבית אם לא יחכו זה לזו, וכן כשאין אף אחד בבית בזמן ההדלקה - ידליקו מאוחר יותר כשיחזרו לביתם כנ"ל.


שאלה: מתי עדיף להדליק נרות, בשקיעה או בצאת הכוכבים?


תשובה: לדעת השולחן ערוך ורוב הפוסקים, עדיף להדליק בצאת הכוכבים, שאז אור הנרות בולט ויש פרסום הנס, וכן יש לנהוג להלכה, בין לספרדים, בין לאשכנזים. אמנם שיטת הרמב"ם והגר"א, שיש להדליק בשקיעת החמה, כמו שמשמע מפשט הגמרא בשבת (כא:). וישנם אשכנזים הנוהגים כדעתם ומדליקים בשקיעה. והנוהגים כך מקרב האשכנזים, יש להם על מה לסמוך, בתנאי שהנרות ידלקו עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.



שאלה: אם לא יכולים להדליק  בזמן, אלא מוקדם יותר או מאוחר יותר, מה עדיף?


תשובה: עדיף מאוחר יותר כל עוד ישנם אנשים שעוברים בחוץ או שני בני משפחה שרואים את הנרות. אם יש חשש שישכחו להדליק, ידליקו לאחר פלג המנחה, שזה שעה ורבע זמנית לפני הלילה בתנאי שהנרות ימשיכו לדלוק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים. לפני כן, אי אפשר להדליק. אם אפשר למנות שליח שידליק בזמן או לפחות בתוך חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, זה עדיף. ואם ישנם בני משפחה בבית והם מעל גיל מצוות, ידליקו הם בתאום עם ההורים.


שאלה: בעל הבית שלא נמצא בביתו בזמן ההדלקה, האם יכול לומר לאשתו או בני ביתו להדליק בזמן בלעדיו או שיחכו לו עד שיגיע?


תשובה: אם בעה"ב יגיע בתוך חצי שעה
אחרי צאת הכוכבים, יחכו לו. ואם יגיע אחר כך, לא יחכו לו וידליקו בזמן בלעדיו והוא גם יוצא בהדלקתם. לגבי מי מדליק, אשתו או בנו מעל גיל מצוות יכולים להדליק. ועדיף לתאם מראש עם בעה"ב שלא יקפיד עליהם ויכוון לצאת בהדלקתם (הכוונה לצאת אינה לעיכובא, כי המצוה היא נר איש וביתו).


שאלה: מה עדיף לעשות קודם, תפילת ערבית בצאת הכוכבים או הדלקת נרות באותו זמן ולהתפלל אחר כך?


תשובה: מי שרגיל להתפלל כל השנה ערבית בצאת הכוכבים, יתפלל ערבית בצאת הכוכבים, ומיד אחר כך ילך לביתו להדליק. את כל ההכנות יעשה קודם ערבית, שלא יתעכב אחר כך. ומי שלא רגיל להתפלל דווקא בצאת הכוכבים, ידליק בצאת הכוכבים ואחר כך יתפלל ערבית. ומי שמדליק בשקיעה יתפלל בצאת הכוכבים ויצא ידי שניהם. ויש שכתבו, שנכון להקדים ערבית אחרי השקיעה מעט וכך יוכל להדליק בצאת הכוכבים (הגרע"י).


שאלה: בעל או אשה שאינם נמצאים בבית בזמן ההדלקה, האם בן הזוג שבבית או שאר בני הבית מחוייבים להדליק בזמן, היינו בצאת הכוכבים, או אפשר להמתין לבן הזוג שיבוא לבית ויהיה שותף להדלקה?


תשובה: יש להדליק בזמן, אא"כ בן הזוג אמור להתעכב זמן קצר ולחזור לבית בתוך חצי שעה שאחרי צאת הכוכבים. אך טוב וראוי להדליק בדיוק בצאת הכוכבים אם בן הזוג אינו מקפיד. בכל מקרה, אם בן הזוג מקפיד ומעוניין שיחכו לו גם לאחר זמן ההדלקה לכתחילה, יחכו לו וידליקו מיד כשיוכלו.


האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים