הלכות חנוכה - השמנים כשרים להדלקה והדלקת נרות חשמל

שאלה: כיום מוצע למכירה בשווקים שמן שנקרא: "שמן למאור". שמן זה מיועד להדלקה לכבוד שבת או בחג החנוכה. שמן זה זול מאוד (בסביבות 10 ש"ח בממוצע לליטר או פחות), פחות משליש מחיר משמן זית רגיל.

חסרונו, שאינו שמן זית טהור, כי הוא עשוי משאריות השמרים בשמן, הוא מר מאוד ואינו ראוי לאכילה. האם ניתן או ראוי להשתמש בו להדלקה בחנוכה?


תשובה: מצד אחד חז"ל קבעו בהלכה שכל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה (שבת כא:, שו"ע סי' תרע"ג, א). מאידך, מובא בפוסקים, ששמן שנמצא בו עכבר, הרי הוא מאוס ואסור לנר חנוכה, משום "הקריבהו נא לפחתך" (מ"ב שם סק"ג). לפי"ז, שמן למאור שעשוי מחומר שעיקרו לכלוך ושייריים של השמן הטהור, והוא מר ואינו ראוי לאכילה, הרי הוא פסול או לא ראוי לנר חנוכה. במיוחד שחז"ל אמרו שיש להתנאות במצוות, היינו, לעשות תשמישי מצוה נאים ככל שניתן, משום: "זה א-לי ואנוהו", ובודאי ששמן מר אינו משובח במיוחד. וכן יש עניין, שהשמן שמדליקים בו יהיה כמו השמן שבבית המקדש, שהיה שמן זית זך משובח וראוי לאכילה, ואילו שמן למאור, אינו זך ואינו ראוי לאכילה. ונחלקו הפוסקים בעניין שמן למאור שאינו ראוי לאכילה, אם כשר או מהודר להדלקה (ע' מ"ב מהד' "דרשו", סי' תרע"ג על המש"ב סק"ד. הרב אלישיב אוסר, והרב קרליץ מתיר, והאריך בזה, ע"ש).


למעשה: שמן למאור כשר להדלקה אך איננו מהודר, וגרע משאר שמנים שאינם שמן זית וראויים לאכילה. ויעשה מאמץ להדליק בשמן זית טהור שאינו מבושל (כבישה קרה).


שאלה: מה עדיף להדלקה בחנוכה, שמן למאור, שהוא מר ואינו ראוי לאכילה, או נרות שעוה?


תשובה: נראה שיש עדיפות לשמן למאור על נרות שעוה, כי בכל זאת הנס נעשה בשמן, וידועה שיטת המהר"ל מפראג, שנרות שעוה פסולים להדלקה, כי אינם קרויים נר אלא אבוקה (נר מצוה עמ' כד). אז אמנם, למעשה מכשירים נרות שעוה להדלקה, נראה ששמן למאור עדיף מהם.

שאלה: האם ניתן להשתמש בשמן מוצק להדלקת הנרות בחנוכה? יש בחנויות ערכות מוכנות להדלקה, ויש שעשויות משמן זית נוזלי, ויש שעשויות משמן זית מוקשה. מה עדיף?

תשובה: עדיף להשתמש בשמן זית נוזלי. כיון שיש סוברים, שלא מהודר להדליק בשמן מוצק, כיון שאינו דומה לשמן שהיה בבית המקדש שהיה נוזלי. וגם נראה ששמן מוצק הוא פסול להדלקה במקדש כי אין עליו שם של משקה. אמנם יש מתירים גם שמן מוצק, כי הוא נעשה נוזלי מיד לאחר ההדלקה, וגם לא צריך שהשמן של חנוכה יהיה בדיוק כמו השמן שבמקדש. יש לציין, לכל הדעות שמן מוצק הוא כשר רק נחלקו אם הוא מהודר (עיין במ"ב מהד' "דרשו" סי' תרע"ג, מ"ב סק"ד).


שאלה: האם ניתן להדליק ולברך על נורות חשמליות, במקום שאין לו נרות או אינו יכול להדליק נרות רגילים, כגון במטוס או בחדר בבית המלון (חשש שריפה וגלאי עשן ואיסור מוחלט מטעם הנהלת המלון)?


תשובה: להרבה פוסקים, אין יוצאים ידי חובה בנרות חשמליים, גם אם עשויים מחוטי להט שדינם כאש לגבי שבת וגם אם פועלים על ידי מצבר או סוללה, שהשמן לשיעור ההדלקה, נמצא כבר בעת ההדלקה. וכ"ש בנרות הדלוקים מרשת החשמל של חברת החשמל, שההדלקה תלויה בזרם מתחדש שלא היה בזמן מעשה ההדלקה (וצריך שיהיה שמן כשיעור הנצרך לחובת ההדלקה, היינו חצי שעה אחרי השקיעה או צאת הכוכבים).

הסיבה לכך, כי צריך שמן ופתילה דומיא הנרות שבמקדש, וזה לא קיים בנורות חשמליות שלא היו בבית המקדש, או בגלל שהלחיצה על המתג החשמלי איננה נחשבת מעשה הדלקה (ע' חזון עובדיה, חנוכה עמ' צג-צז). גם לשיטה זו, אם אין לו נרות או שמן ויתבטל ממצות הדלקה, ידליק בנורות חשמליות אבל לא יברך. ויש אומרים שיוצא ידי חובה גם בנרות חשמליות שניכרות שהודלקו לשם מצוה ודולקים באמצעות מצבר או סוללה כנ"ל, ובתנאי שאין לו אפשרות להדליק בשמן או בנרות (הגרשז"א, הגריש"א והגרב"צ אבא שאול ועוד פוסקים. ע' במ"ב מהדורת  "דרשו" סי' תרע"ג על המ"ב סק"ב).


למעשה: מי שאין לו אפשרות להדליק בשמן או בנרות ולא מדליקים עליו, ידליק נורות חשמליות ללא ברכה. והרוצה להדליק ולברך, כשהחשמל דולק באמצעות מצבר או סוללה וניכר שהדליק לשם מצוה – יש לו על מי לסמוך, אך יותר ראוי שידליק ללא ברכה.








האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים