שו"ת בעניין ברכה על ברקים ורעמים


א.  שאלה: מה מברכים על ברקים ורעמים?

תשובה: מעיקר הדין מברכים עליהם ברכת עושה מעשה בראשית בשם ומלכות או ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם, ואין הבדל בין ברקים לרעמים. אך מנהג העולם, לברך על ברקים עושה מעשה בראשית, ועל רעמים – שכוחו וגבורתו מלא עולם.


ב.  שאלה: כשרואים ברקים ושומעים רעמים ביחד, מה יברך עליהם?

תשובה: יברך עושה מעשה בראשית, ויפטור בכך את הברקים והרעמים. ואם בירך עליהם שכוחו וגבורתו מלא עולם יצא.


ג.  שאלה: כמה זמן אחרי ראיית הברק או שמיעת הרעם אפשר עדיין לברך?

תשובה: עד תוך כדי דיבור מראיית הברק או שמיעת הרעם. היינו, במשך זמן של אמירת המילים "שלום עליך רבי", שזה שלוש שניות לכל היותר מסיום ראיית הברק או הרעם.


ד. שאלה: אם ראה כמה ברקים או שמע כמה רעמים, האם מברך על כל אחד ואחד, או כמו בכל ברכות הראיה שמברך פעם בשלושים יום?


תשובה: מברך פעם נוספת, רק אם התפזרו העננים לגמרי והשמים נהיו בהירים וחזרו והתקדרו וראה ברק או שמע רעם. וגם אם השמים נשארו מעוננים, אך עבר יום בין ברק לברק או בין רעם לרעם, היינו אחר עלות השחר של היום הבא - מברך מחדש.


ה.  שאלה: אדם שמתעורר בלילה לקול ברקים, האם יברך מיד או צריך ליטול ידיו לפני כן, גם אם יפסיד את הברכה?

תשובה: ישפשף ידיו בשמיכה או בבגד ויברך מיד. בכל מקרה, אסור לברך שום ברכה עם שם ומלכות בידיים מטונפות. ידיים אחרי שינה נחשבות בסתם כמטונפות.


ו.  שאלה: אדם שנמצא בשירותים או צריך להתפנות וראה ברק או שמע רעם, מה יעשה?

תשובה: אם הוא נמצא בשירותים ויכול לצאת לבוש ונקי, כגון ששוטף ידיו תחילה, יצא ויברך על פי הכללים הנ"ל. ואם לא יספיק לצאת ולהתנקות ולברך, ישאר בשירותים. ואם צריך להתפנות, אך יכול להתאפק, יברך ואחר כך יתפנה.


ז.  שאלה: אם ראה ברקים או שמע רעמים באמצע התפילה או לימוד התורה, האם יפסיק כדי לברך?

תשובה: אם נמצא בין הפרקים של פסוקי דזמרה או קריאת שמע וברכותיה – יפסיק, ואם לא –לא יפסיק. והמיקל להפסיק ולברך גם באמצע הפרקים – יש לו על מי לסמוך, בפרט כשמשער שלא ימשיכו הברקים והרעמים עד אחר תפילתו.                                                                                                                                                                

ובעניין לימוד תורה, יפסיק ויברך באמצע לימודו. אך אם הדבר יפריע לו לרצף העיון או בלימוד תורה ברבים, הנמנע מלברך –  יש לו על מי לסמוך, ובפרט כשמשער שהם ימשיכו גם אחרי הלימוד.



(מקורות: ברכות, פרק ט משנה ב. ברכות נט. וברש"י ותוספות. רמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה יד. טוש"ע או"ח סי' רכז ונו"כ. פסקי תשובות וילקוט יוסף שם). 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים