ברכה על ראיית מלך, נשיא או ראש ממשלה - דף מקורות


1.  תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נח עמוד א

הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, מלכי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם. 

2.  תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יט עמוד ב

תא שמע, דאמר רבי אלעזר בר צדוק: מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם. אמאי? לימא: אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'! כדרבא, דאמר רבא: דבר תורה, אהל, כל שיש בו חלל טפח - חוצץ בפני הטומאה, ושאין בו חלל טפח - אינו חוצץ בפני הטומאה, ורוב ארונות יש בהן חלל טפח, וגזרו על שיש בהן משום שאין בהן, ומשום כבוד מלכים לא גזרו בהו רבנן.

3.  רש"י מסכת ברכות דף נח עמוד א

שאם יזכה - לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח.

יבחין - כמה יתר כבוד נוטלי שכר מצות יותר ממה שהיה כבוד האומות בעולם הזה.

4.  רמב"ם הלכות ברכות פרק י

הרואה מלכי ישראל אומר שנתן מכבודו ומגבורתו ליראיו, מלכי אומות העולם מברך שנתן מכבודו לבשר ודם.

5.  רמב"ם הלכות אבל פרק ג

הלכה יד  מותר לכהן להטמא בבית הפרס או בחוצה לארץ לדבר מצוה בזמן שאין שם דרך אלא היא, כגון שהלך לישא אשה או ללמוד תורה, אף על פי שיש שם מי שילמדנו בארץ ישראל לא מן הכל אדם זוכה ללמוד, וכן מיטמא בטומאה מדבריהם לכבוד הבריות, כיצד אבל שהלך בבית הפרס הכל הולכין אחריו שם לנחמו, וכן מדלגין על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל ואפילו מלכי עכו"ם כדי להבחין בינם לבין מלכי ישראל כשיחזור כבודן למקומן.

6.  טור אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכד

על מלכי ישראל אומר בא"י (אמ"ה) שחלק מכבודו ליראיו ועל מלכי עו"ג אומר בא"י אמ"ה שנתן מכבודו לב"ו. ומצוה להשתדל לקראת מלכים אפילו מלכי עו"ג.

7.  שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכד

סעיף ח  על מלכי ישראל אומר: בא"י אלהינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו; (יא) ועל מלכי עובדי כוכבים אומר, (יב) ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. 

סעיף ט  מצוה להשתדל (יג) לראות מלכים, אפילו מלכי אומות העולם.

8.  משנה ברורה סימן רכד

(יא) ועל מלכי וכו' - ומשמע בגמרא אפילו סומא כשיודע שהמלך עובר מברך ועיין בפמ"ג שמצדד דאם הוא סומא שלא ראה מאורות מימיו יברך בלא שם ומלכות:

(יב) ברוך שנתן מכבודו וכו' - השלטונים שאין עול מלך עליהם לשנות דבריהם ודן והורג במשפט[ח] מברך עליהם. ועל השרים שממנה המלך בכל עיר ועיר טוב וישר לברך בלא שם ומלכות:

(יג) לראות מלכים אפי' וכו' - ומותר לטמא בטומאה של דבריהן מפני כבודן בין למלכי ישראל[ט] ובין למלכי או"ה וכן מפני כבוד הבריות כגון לילך לנחם אבלים. אם רואה פ"א המלך לא יבטל יותר מלימודו לראותו אם לא שבא בחיל יותר ובכבוד גדול יותר:

9.  שערי תשובה סימן רכד

[ג] ליראיו. עבה"ט ועיין בר"י בכל אלו שהוזכרו שמברכין על ראייתם אף שלא ראה אותם עין בעין רק דרך חלון שהזכוכית מפסיק ביניהם יכול לברך ברכות הראייה ועיין בדבר שמואל סימן רמ"ב ובשבות יעקב ח"א סי' קכ"ו לענין ברכת הלבנה דרך חלון הסתום בזכוכית ויבואר בסי' תק"ז ע"ש:

וכ' ברכ"י בשם מהר"י יצחק בתשובה כת"י הרואה המלך בים בספינה קטנה והוא מכוסה ובל יראה המלך עצמו אך יודעים בבירור שהמלך שם יכול לברך וראיה מרב ששת דהוי סגי נהור ואפ"ה בירך ונראה דדוקא בראיה זו על המלך הדין כן כיון שעיקר הברכה שחלק מכבודו וכן משמע שם בעובדא דרב ששת אבל אין ללמוד מזה לשאר ברכות שמברך על הראייה ולא על הידיעה:

10.  פסקי תשובות אורח חיים סימן רכד

ו. ברכת שנתן מכבודו וכו' על ראיית מלך או מלכה

סעי' ח', שו"ע: ועל מלכי אומות העולם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. ועפ"י הסבר הפוסקים26 בהלכה זו, אין צריך שיראה את פרצוף המלך ממש, אלא כל שרואה את המלך בתפארתו לבוש בבגדי המלכות ושומרי ראשו ופמלייתו סביבו בבגדים מיוחדים ובכלי זיינם וכו', והוד והדר נשקף לעין כל רואה, אזי יש לברך ברכה זו בשם ומלכות, ולכן גם27 על מלכה אפשר לברך ברכה זו, כיון שאין צריך לראות דמותה ממש.

ולפי"ז אם28 אין המלך או המלכה לבושים בבגדי המלכות ואין הם בליווי הפמליא המכובדת והידועה של המלכים, אין מברכים עליהם ברכה זו, אף אם רואה אותם להדיא ואף אם נפגש עמם פנים בפנים.

ועל ראיית מלך ופמלייתו בתמונות, ואף בשידור חי, אפילו מתרשם מאד ממראה עיניו, אין29 מברכים, כי לא נתקנה הברכה אלא בפגישה מוחשית30 עם המלך ופמלייתו שאז הנפש המתפעלת ומרגישה היטב בכבוד המלך, ואפילו עומד מרחוק, כל שרואה את המלך ופמלייתו (ואפילו31 נעזר ע"י משקפת) מברך ברכה זו.

ז. ברכה על ראיית נשיאים, ראשי ממשלות ושאר ראשי שלטון

ופוסקי זמננו33 כתבו לדון בענין המלכים והנשיאים במדינות שונות אשר כפופים הם למערכת המשפט של המדינה, ואין בסמכותם לדון ולהרוג, אבל בידם האפשרות לתת חנינה או לדחות בקשת חנינה, ורבים הסכימו שאפשר לברך עליהם34 ברכת שנתן מכבודו לבשר ודם, ובפרט כשכל החוקים והמשפטים אשר מחליטים מערכת השלטון והמשפט של המדינה צריך לקבל את אישורו וחתימתו של המלך או הנשיא.

אך למעשה35 כמעט בכל המקרים אי אפשר לברך עליהם בימינו ברכה זו, כי בימינו לבושם וחזותם של נשיאים וראשי ממשלות אלו כאזרחים רגילים, ואינם בבגדי מלכות פאר וכבוד כהמלכים, וגם אין36 בסביבותם פמליה מכובדת ברוב פאר והדר כדרך המלכים (ועוד מצוי בימינו פריצות בפמלייתם, וכדלהלן באות הבא). ואם מסתפק אם בלבושם ובהופעתם ובפמליתם יש משום כבוד מלכים, יברך בלא שם ומלכות.

ח. המצוה להשתדל לראות מלכים, וכשיש בפמלייתם ע"ז או פריצות

סעי' ט', שו"ע: מצוה להשתדל לראות מלכים. והטעם37 איתא בגמ' (ברכות ט' ב) שאם יזכה יבחין, ובפירש"י "שאם יזכה לעוה"ב לראות גדולתן של ישראל יבחין כמה גדולתם יותר על האומות עכשיו", ובפרק הרואה (נ"ח א) פירש"י "שאם יזכה לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח38 יבחין כמה יתר כבוד נוטלי שכר מצוות יותר ממה שהיה כבוד האומות בעולם הזה". והחשיבו חכמינו ז"ל ראיה זו עד שכתבו39 שיכול לבטל אדם מלימודו כדי ללכת ולראות בכבוד מלך, והתירו40 לכהנים ליטמאות בטומאה דרבנן לצורך כך, וגם חייבו41 להוציא ממון על זה.

אמנם אם42 על המלך או בפמליית המלך יש צלמים או פסלים של ע"ז (ובכלל זה הצלב) אסור ללכת לראותו, וכל שכן אם43 יש בפמליית המלך נשים ההולכות בבגדי פריצות וחציפות, אפילו המה נכריות שלא מזרע ישראל כלל, אסור ללכת לראות פמליה כזו, וההולך לראותם יצא44 שכרו בהפסדו.

11.  שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן כח

שאלה: הרואה נשיא מדינה בזמן הזה, האם חייב לברך עליו בשם ומלכות ברכת המלכים, שהיא: שנתן מכבודו לבשר ודם. או לא? 

תשובה: רבינו אברהם בר יצחק אב בית דין, בעל ספר האשכול, כתב בתשובה, שכל מי שהוא חשוב בשלטון ובנשיאות כמלך, והורג במשפט ואין מי שימחה בידו ולשנות דברו מלאו להן ומהן ללאו, אפילו הוא מאומות העולם, מברך עליו ברכת המלכים. והובאו דבריו בארחות חיים (הלכות ברכות אות מט). 

ולכאורה היה מקום לומר שנשיא מדינה בזמן הזה במדינה דמוקרטית, שאין לו סמכות לשפוט ולהרוג כאוות נפשו, אין לברך עליו, שהרי רבינו אברהם אב בית דין, והרדב"ז, תלו הדבר במי שבידו לדון דיני נפשות ויכול להרוג במשפט, מה שאין כן בנשיאים של זמנינו. וכיוצא בזה כתב בשו"ת קרית חנה דוד חלק ב' (סימן לו), שהנשיא בזמן הזה שאין פקודתו מתקיימת בלי הסכמת שרי המדינה ובתי המחוקקים שלה, אין לברך עליו ברכת המלך, שאין זה דומה למלך שגוזר ומקיים ואין עוד מלבדו. עד כאן. אולם נראה שהואיל ויש בידו של נשיא מדינה לקבל או לדחות המלצת חנינה על מי שנידון למות על ידי בתי המשפט המוסמכים לכך, נמצא שסמכות דיני נפשות מסורה בידו, והרי הוא כמלך שדן והורג במשפט. ואף על פי שהנשיא נבחר רק לתקופה מסויימת ואינו נשאר בנשיאותו כמלך שנשאר במלכותו עד סוף ימיו, מכל מקום כיון שבאשר הוא שם נשיא הוא, מברכים עליו בשם ומלכות. וכאותה שאמרו במגילה (דף טז:): תעלא בעידניה סגיד ליה. וכן מבואר בספר תורת חיים סופר (בסימן רכד אות י), שיש לברך על נשיא מדינה ברכת המלך בשם ומלכות, ואף על פי שאינו נוהג נשיאותו אלא לתקופה מסויימת שהוסכם עליה בשעת בחירתו לנשיא, מכל מקום כיון שהסמכות בידו בזמן נשיאותו לאשר פסק דין מות או לאשר חנינה לנידון, יש לברך עליו בשם ומלכות, ואין חילוק בזה בין כשהוא נושא תואר נשיא או מלך, שהכל תלוי בענין ולא בתואר. וכן העלה בשו"ת אפרקסתא דעניא (סימן לב) שמברכים על נשיא מדינה בזמן הזה בשם ומלכות, מהטעם האמור. וכן פסק בשו"ת שואל ונשאל ח"א (סימן עג). ע"ש. והנה אף במלך או נשיא שנמצא בביקור במדינה אחרת צריך לברך עליו ברכת המלכים, כמבואר בשו"ת חתם סופר (חלק אורח חיים סימן קנט, דף סא רע"א). וע"ש. 

אולם עדיין יש מקום לדון אם אפשר לברך על נשיא שהוא לבוש בגדי אזרח, ואין העם רואה את כבודו ואת גודלו, כמו המלך שלובש בגדי מלכות, שכולם רואים את יקר תפארת גדולתו. ובאמת שהגאון רבי יאשיה פינטו בשו"ת נבחר מכסף (סימן ג), נשאל אם הרואה את המלך כשהוא לבוש כאחד העם, אם מברך עליו ברכת המלכים, והשיב, שאין לברך ברכת המלך אלא בזמן שרואים את המלך בכבודו, שכן נוסח הברכה, שנתן מכבודו לבשר ודם, ואם הוא מתהלך כאזרח רגיל, איה כבודו להעריצו, ועיקר הכבוד הוא במלבושיו, כשהוא לבוש בבגדי השרד, שבזה ניכר כבודו ותפארתו, כדברי יוחנן שהיה קורא למלבושיו כבודו. גם נראה שרכבו ופרשיו ובני חילו ההולכים לפני מרכבתו, מכלל כבודו של מלך הם, וזולתם לא חל חיוב ברכה זו כלל. וזה פשוט. עד כאן. וכיוצא בזה כתב הזכור לאברהם (דף כב ע"ב) בשם רבו המובהק זצ"ל, שאם המלך לבוש בגדים אזרחיים לבל יכירוהו פשוט שאין לברך עליו ברכת המלך, שאיך יברך שנתן מכבודו וכבוד אין כאן, כי הוא מתחפש בבגדיו, והרי הוא ככל אדם. עד כאן. וכן הסכים בשו"ת צפיחית בדבש (סימן סו). וכן פסק בשו"ת יהודה יעלה קובו (חלק אורח חיים סימן כח). וראה עוד בספר בתי כנסיות (סימן רכד). ולכאורה ממשמעות דברי רבינו אברהם אב בית דין והרדב"ז הנ"ל, נראה, שהכל תלוי בסמכותו לדון ולהרוג במשפט, שבזה ניכר כבודו, שחיי אדם תלויים בידו, מעין דוגמא למלכות של מעלה אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש, ואין הדבר תלוי במלבושים ובגדי שרד. וכן נראה מדברי מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן רכד אות ג) בשם הגאון רבי אברהם יצחקי, שהרואה ספינה שנמצא בה המלך, ואין המלך נראה כלל, אבל יודע בבירור שהמלך יושב בתוכה, יכול לברך עליו ברכת המלך. עד כאן. ומשמע שאין צורך לראות את המלך בבגדי השרד שלו ממש. ויש לדחות. ובלאו הכי הנה הרב צפיחית בדבש (סימן סו) והרב המגיה בשו"ת נבחר מכסף (שם) כתבו להשיג על דברי החיד"א, והעלו שיש לברך בלי שם ומלכות. וראה עוד בספר פדה את אברהם (מערכת מ אות יד). ולפי דבריהם נראה שהוא הדין לנשיא מדינה שהוא לבוש אזרחית, שיש לברך עליו בלי שם ומלכות. וספק ברכות להקל. וכן העלה בשו"ת באר משה ח"ב (סימן ט), שעל נשיא מדינה יש לברך שנתן מכבודו לבשר ודם, בלי שם ומלכות. 

ודע שהרואה את המלך בטלויזיא, אינו מברך עליו ברכת המלכים, שהרי זה דומה למה שכתב הגאון רבי שמואל אבוהב בשו"ת דבר שמואל (סימן רמב), שהרואה את הלבנה מתוך מראה (ראי) של זכוכית, אינו מברך עליה, וראיה לזה מהגמרא ראש השנה (כד:): ראינוהו במים או בעששית אינה חשובה ראיה. ע"ש. וכן כתב מרן החיד"א בברכי יוסף חשן משפט (סימן לה ס"ק יא). וכן כתב בשו"ת שמע אברהם פלאג'י (סימן מו). ובספר פתח הדביר (סימן רכד סק"י) נשאל ברואה את המלך דרך מראה של אספקלריא (ראי), והביא שנסתפק בזה הגאון רבי יהודה שמואל אשכנזי בתשובה כתיבת יד, והעלה שאין לברך מספק. וכן העלה בשו"ת בצל החכמה חלק ב (סימן יח). וכן פסק בשו"ת באר משה שם. וכן עיקר.

12.  ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן רכג-רכה - קנה כלים חדשים [ברכת שהחיינו] וקצת ברכות פרטיות

יד. הרואה נשיא מדינה בזמן הזה, יש לו לברך ברכת המלכים בלי שם ומלכות, ויאמר: ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. אולם הרואה נשיא מדינה הלבוש בבגדי מלכות שכולם רואים את יקר תפארת גדולתו, ויש בידו כח לאשר פסק דין מות, או לחון מי שנידון למיתה, יכול לברך עליו ברכת המלכים בשם ומלכות, אף אם רואהו בהפסק חלון המכונית, או באמצעות משקפת. והדין כן אף במלך או נשיא שנמצא בביקור במדינה אחרת. אבל אם רואהו בטלביזיה אינו מברך ברכת המלכים. 

טו. הרואה כמה מלכים ביום אחד, והם מהמלכים שמברכים עליהם בשם ומלכות כאשר נתבאר, מברך על כל אחד ואחד ברכת המלך. אבל אם ראה כמה מלכים במעמד אחד, מברך ברכה אחת על כולם. טז. מי שראה את המלך הנמצא בספינה או ברכב, ואינו רואה את המלך בעצמו, אלא יודע בבירור שהמלך שם, אין לו לברך ברכת הראייה, ובפרט אם הוא מלך שונא ישראל.

13.  שו"ת שבט הלוי חלק א סימן לה

החיים והשלום לך אהובי תלמידי הרב הגאון שלם בתו"י בן גדולים וצדיקים כש"ת ר' משה הלברשטם שליט"א. אחר דשה"ט באהבה. 

יקרתך הגיעני, ומחמת טירדותי העצומות במילי דשמיא ומילי דמתא ושאלות הנצרכות לשעה, אחרתי עד הנה, ואבא היום בקוצר אמרים על שאלתך שאלת חכם בענין הברכה על מלכה מאומות העולם. 

בעיני פשוט מאד להלכה דאין חילוק בין מלך למלכה, ומה שכתבת בענין הסתכלות, בודאי הראיה מר' ששת ברכות נ"ח ע"א דברך על המלך אעפ"י שלא ראהו דהא סגי נהור הוי, היא ראיה נכונה, וכמבואר ג"כ להלכה בשו"ע סי' רכ"ד במג"א ס"ק ו', דפשיטות הגמרא משמע דברך ברכה ממש, אפילו נדחה ראיה זאת, אכתי נפ"מ עפ"י המבואר ע"ז דף כ' ע"ב קרן זוית הואי, דבכה"ג ליכא איסור הסתכלות, מכ"מ העיקר כמש"כ דלא בעינן ראי' כלל. וכן פשוט בעיני דאפילו אין בידה להרוג ממש בלי התיעצות עם ראשי השלטון מ"מ היות היא או הוא היותר מכובדים עמם וחולקים להם כבוד שאין דוגמתו, ראוי לברך עליהם שנתן מכבודו, וכן יראה להדיא מתשובת הרדב"ז ח"א סי' רצ"ו, אשר ממנו מקור הסברא דצריך שיהי' בידו להרוג שהובא בקצור במג"א שם ס"ק ה', דאין המדובר אלא מאלו שנתמנו ע"י המלך, שחסרון רשות להרוג הוא סימן על חסרון גדולתם, לא במלך עצמו שאין תכסיסי החוק מונעים הברכה כיון שהוא מלך באמת והדברי' פשוטים. עוד נראה לי לפי מש"כ למעלה, דדוקא בשרים וכו' שאינם מלכים ממש, רצוני אחד המיוחד בעם, רק באותם יש לדון מטעם היכולת בידם להרוג, דזה אות לגדולתם ולגבורתם, אבל במלך ממש שהוא אחד המיוחד בעם, בודאי בכל אופן נברך גם אם תכסיסי המלוכה כופין עליו נימוס זה או אחר, א"כ שני הנוסחאות יש להם מקום בהלכה. 


מסקנות:

כיום, ברוב המקרים, אין מברכים על ראיית מלך, נשיא או ראש ממשלה את הברכה המופיעה בגמרא ובשולחן ערוך, מהסיבות: 

א. הפוסקים כתבו, שהתנאי לברכה, שהמנהיג ילבש בגדי מלכות שניכרת מהם מלכותו או מנהיגותו, וכיום, אין נוהגים רוב המנהיגים ללבוש בגדי מלכות.

ב. הפוסקים כתבו שצריך שיהיה למלך או הנשיא סמכות בלעדית בדיני נפשות, להמית או לתת חנינה, ובהרבה מקרים זה לא קיים.

ג. הפוסקים כתבו, שתנאי לברכה, שיראה את המלך באופן ישיר ולא דרך טלוויזיה, מחשב או מכשיר נייד. וכיום, רוב הציבור רואה מנהיגים דרך אמצעי התקשורת הנ"ל, מסיבות אבטחה, נוחות וכד', ולא בראיה ישירה במציאות טבעית.


האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים