שאלה: האם מותר לנער בר מצוה שקורא פרשת תצוה, לקרוא גם את פרשת זכור למפטיר, ולהוציא את הציבור ידי חובת קריאת זכור מהתורה:

תשובה: אסור לו לקרוא לציבור בפרשת זכור, כיוון שזו מצוה דאורייתא, ובמצוה דאורייתא אין חזקה שהביא שתי שערות שזה סימן הגדלות השלם (הלכה למשה מסיני), למרות שהגיע לכלל שנים של גדלות. רק אם התמלא רוב זקנו, יש חזקה שהביא שתי שערות ויכול להוציא גם במצוה מהתורה. וזה תלוי כל אחד בזמנו, האם נתמלא רוב זקנו (בדרך כלל, זה אמור להיות בסביבות גיל שמונה עשרה-עשרים). וכ"ש שאין להעלות קטן לקרוא בפרשת זכור, גם לנוהגים להעלות קטן לתורה.

כמו כן אין להם לקרוא פרשת פרה, שיש אומרים שגם היא מהתורה.

שאלה: מי שיכול לבחור באפשרות לשמוע פרשת זכור במניין או לשמוע קריאת מגילה במניין, במה יבחר? (כגון חייל שצפוי לקבל שחרור בשבת זכור או בפורים, ובצבא אין לו מניין לשמוע מגילה או קריאת פרשת זכור במניין).

תשובה: נחלקו בכך האחרונים. בעל תרומת הדשן אומר, שעדיף לשמוע פרשת זכור במניין, ומגילה יכול לצאת גם ביחיד. ואילו המגן אברהם אומר, שעדיף לשמוע מגילה בציבור, ואילו מצות זכור יכול לקיים ביום הפורים בבוקר, בתפילת שחרית בקריאת פרשת "ויבא עמלק", ששם מוזכרת מלחמת עמלק בזמן התרחשותה, והחובה למחות זכר עמלק. רק יודיע לבעל הקורא שיכוון להוציאו והוא יתכוון לצאת.  למעשה, המשנה ברורה נוטה לשיטת תרומת הדשן, כי לא ברור שיכול לצאת ידי זכירה בפרשת "ויבא עמלק" (אא"כ מתכוון לצאת ידי המצוה בפרשת כי תצא, שם מופיעה פרשת זכור, כנ"ל).

(מקורות: שו"ע או"ח סי' תרפ"ה, ז' ובמ"ב שם סקט"ז).

שאלה:האם נשים חייבות בשמיעת פרשת זכור בשבת שלפני פורים?

תשובה: נחלקו בכך הפוסקים. מצד אחד, יש לומר שחייבות, כיון שמן התורה אין זמן קבוע לזכירת מעשה עמלק (שו"ת בנין ציון בשם הגאון רבי נתן אדלר). ומאידך, הזכירה נובעת מהמלחמה בעמלק ויש מצוה להלחם בעמלק, ונשים לאו בנות מלחמה (ספר החינוך). למעשה, ראוי ונכון שנשים תבאנה לשמוע פרשת זכור בבית הכנסת. ומותר להוציא ספר תורה ולקרוא לנשים, כשיש עשר נשים. ועדיף שיהיו שם עשרה גברים.

(מקורות: חזון עובדיה-פורים, עמ' ט-יא).