שאלות ותשובות בהלכות ברכות הנהנין

א.  שאלה: מה מברכים על קורנפלקס בחלב ובפני עצמו?

תשובה: אם אוכלו בפני עצמו יברך שהכל נהיה בדברו, ויש אומרים בורא פרי האדמה (הגר"י יוסף). ואם אוכלו עם חלב, יברך שהכל נהיה בדברו וברכת בורא נפשות. ויש אומרים, שאם עיקר כוונתו לקורנפלקס יברך בורא פרי האדמה, ואם עיקר כוונתו לחלב יברך שהכל נהיה בדברו (מדריך עפ"י פסקי הגר"י יוסף).

ב.  שאלה: מה מברכים על שלוה בחלב ובפני עצמה?

תשובה: אם אוכלה בפני עצמה יברך בורא פרי האדמה. על שלוה בחלב יברך בורא פרי האדמה. ויש אומרים, שאם עיקר כוונתו לשלוה יברך בורא פרי האדמה, ואם עיקר כוונתו לחלב יברך שהכל נהיה בדברו (מדריך עפ"י פסקי הגר"י יוסף).

ג.  שאלה: מה מברכים על עוגת גבינה?

תשובה: ברכה ראשונה - שהכל נהיה בדברו (ברוב המקרים, שהקמח בא לדבק ולא לתת טעם), וברכה אחרונה – בורא נפשות.

ד.  שאלה: מה מברכים על חטיפים, כמו: תפוצ'יפס, צ'יטוס, דוריטוס, ביסלי וכד'?

תשובה: על תפוצ'יפס מברך בורא פרי האדמה, ויש אומרים שהכל נהיה בדברו (ראוי יותר לברך בורא פרי האדמה).

על צ'יטוס ודוריטוס מברך שהכל נהיה בדברו (בדרך כלל זה כתוב על האריזה). על ביסלי מברך בורא מיני מזונות.

ה.  שאלה: מה מברך על פסק זמן, כיף כף, וופלים, מקופלת וכד'?

תשובה: על כל המאכלים הנ"ל מלבד המקופלת מברך בורא מיני מזונות (בגלל מרכיב הקמח שהוא ניכר במאכל). ועל מקופלת מברך שהכל נהיה בדברו (כי כולה שוקולד ללא קמח).

ו.  שאלה: מה מברך על בוטנים אמריקאים וקבוקים (בוטנים מצופים קמח)?

תשובה: בורא מיני מזונות (הקמח בא לתת טעם והוא ניכר מבחוץ, והבוטן טפל אליו).

ז.  שאלה: מה מברכים על קרמבו?

תשובה: שהכל נהיה בדברו (מרכיב השוקולד והקצפת הוא המרכזי, והביסקויט טפל אליו כי נועד להחזיק אותו). ויש אומרים, שאם אוכל את הביסקויט בפני עצמו, יברך עליו בורא מיני מזונות (נראה יותר שלא יברך על הביסקויט).

ח.  שאלה: מה מברכים על גלידה וקסטה?

תשובה: על גלידה לבד מברך שהכל נהיה בדברו (ולא יברך ברכה אחרונה, כי אוכלים אותה לאט, מעבר לזמן של כזית בכדי אכילת פרס (6 דקות בערך). ואם אוכל בגביע, גם מברך שהכל על הגלידה ופוטר את הגביע, גם אם אוכלו לבדו אחר כך. ויש אומרים, שאם אוכלו לבדו, יברך עליו בורא מיני מזונות, אבל אם אוכלו ביחד עם הגלידה שבתוכו, יברך רק שהכל.

ט.  שאלה: מה יברך על מרק ירקות עם או בלי ירקות?

תשובה: אם יש שם ירקות, יברך עליהן ויפטור את המרק. ואם אין שם ירקות או שאינו מעוניין לאוכלן, כיון שנעשו כדי לאוכלן, יברך על המרק לבדו בורא פרי האדמה. ואם נתבשלו רק כדי ליתן טעם במרק ולא לאוכלן, יברך על המרק שהכל (ולא יברך ברכה אחרונה אם אינו אוכל בזמן של כזית בכדי אכילת פרס (6 דקות בערך).

י.  שאלה: מה מברכים על מרק עוף או בשר וירקות?

תשובה: אם אוכל את העוף או הבשר, יברך עליו שהכל ויפטור את המרק. ואם אוכל גם מהירקות, יברך עליהן בורא פרי האדמה. ואם אוכל את המרק לבדו, ורק יש בו טעם בשר או עוף וירקות, מברך עליו שהכל (כי טעם הבשר חשוב יותר מטעם הירקות והוא עיקר).  

יא.  שאלה: מה מברכים על מרק אטריות או מרק שיש בו כופתאות מקמח ("קניידלך") ושקדי מרק?

תשובה: אם אוכל מהאטריות או הכופתאות, מברך עליהן מזונות ופוטר את המרק גם אם נתבשל עם ירקות או בשר ויש בו טעם הירקות והבשר. ואם אוכל מהירקות, מברך עליהן בורא פרי האדמה. וכן אם אוכל מהבשר מברך עליו שהכל. ואם לא רוצה לאכול מהאטריות או הכופתאות, רק מהמרק, יש ספק מה יברך עליו, ולכן יאכל מעט מהאטריות או הכופתאות ויברך בורא מיני מזונות, ומדבר שברכתו שהכל ויפטור את המרק ממה נפשך. וראוי שיאכל כשיעור זית מכל דבר ויברך על המחיה ובורא נפשות (אם אוכל כזית בכדי אכילת פרס כנ"ל).

יב.  שאלה: האם מברכים על לעיסת מסטיק?

תשובה: אם יש לו טעם מתוק מברכים עליו שהכל.

יג.  שאלה:  מה מברכים על שניצל עוף המטוגן בביצים ופירורי לחם או בקמח מצה?

תשובה: מברכים עליו שהכל. ויש אומרים, שאם ישנה שכבה גדולה של פירורי לחם באופן שטעמם מורגש וניכרים מבחוץ – מברך בורא מיני מזונות (אור לציון, וזאת הברכה ועוד). למעשה נוהגים לברך שהכל בכל מקרה.

יד.  שאלה: מה מברכים על פאפיה ואננס?

תשובה: בורא פרי האדמה.

טו.  שאלה:  מה מברכים על רסק תפוחים?

תשובה: אם מרוסק לגמרי באופן שלא ניכר הפרי – ברכתו שהכל, ואם רואים חתיכות תפוחים – ברכתו בורא פרי האד'מה. וכן לגבי כל הרסקים, כולל פירה, סלט חומוס וטחינה, אם לא מזהים צורת הפרי או הירק- ברכתו שהכל. ואם מזהים את הפרי או הירק או חתיכות ממנו – ברכתו כאותו פרי או ירק.

טז.  שאלה: מה מברכים על גרנולה?

תשובה: בורא פרי האדמה. ויש אומרים, שאם הגרעינים התפוררו או נדבקו ברכתם מזונות, ואם הם שלמים ברכתם אדמה (הגר"מ אליהו).

יז.  שאלה: מה מברכים על פיצה?

תשובה: המוציא, וצריך ליטול ידיו ולברך בסוף ברכת המזון, אם אכל כזית בכדי אכילת פרס (כי סתם פיצה, קובעים עליה סעודה, גם אם נילושה בשמן וחלב, וכל שכן שבהרבה מקרים, נילושה רובה במים, רק מוסיפים לבצק גבינה צהובה, עגבניות ועוד.

יח.  שאלה: מה מברכים על לחמניות או חלות מתוקות?

תשובה: למנהג השו"ע והספרדים – בורא מיני מזונות ועל המחיה. למנהג הרמ"א והאשכנזים – המוציא ונטילת ידיים וברכת המזון (אם אכל כזית לפחות בכדי אכילת פרס.

יט.  שאלה: מה מברכים על פופקורן (תירס נפוח)?

תשובה: בורא הפרי האדמה ובורא נפשות.

כ.  שאלה: מה הדין אם מסופק אם בירך ברכה אחרונה או אם אכל כשיעור זית?

תשובה: אם אכל לחם כדי שביעה (כביצה לפחות) – חוזר ומברך ברכת המזון. ואם מסופק אם אכל כשיעור – יאכל עוד להשלים כשיעור, אם אכל בסופו של דבר כזית בכדי אכילת פרס ויברך ברכת המזון. לגבי ברכת בורא נפשות, לא יחזור ויברך. לגבי ברכת מעין שלוש על פירות שבעת המינים או על חמשת מיני דגן, נחלקו הפוסקים אם ברכת מעין שלוש היא מדאורייתא או מדרבנן, לכן ראוי שיאכל עוד כזית ויברך ברכת מעין שלוש.

כא.  שאלה: אדם שאינו יודע כיצד לברך על מאכל מסויים, האם יכול לברך שהכל נהיה בדברו שפוטרת הכל?

תשובה: לכתחילה יברר כיצד יש לברך. אם אינו יכול לברר וצריך לאותו מאכל יברך שהכל.

כב.  שאלה: אדם שמביאים לו מנה אחרונה בסוף סעודתו, האם יברך עליה?

תשובה: אם המאכל או הפרי איננו חלק מהסעודה ולא מלפתים בו את הפת – מברכים עליו כברכתו. לגבי עוגה שמביאים בסוף הסעודה, יש אומרים שלא מברכים עליה. ומברך עליה, יש לו על מי לסמוך.

כג.  שאלה: אדם הטועם מהתבשיל כדי לדעת אם הוא טעים או מתובל כראוי, האם יברך?

תשובה: חז"ל אמרו שמטעמת אינה צריכה ברכה, כי לא מתכוון לשם הנאה. כיוון שיש בדברים אלו מחלוקות, כתבו הפוסקים, שיכוון ליהנות ויברך לפני שטועם.