דיני ראש השנה שחל בשבת

א. אין תוקעים בשופר בשבת, והשופר הוא מוקצה - כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו רק לצורך גופו ומקומו.

ב. בתפילת ערבית של שבת אומרים מעין שבע - המלך הקדוש שאין כמוהו. ואם אמר הא-ל הקדוש וסיים הברכה אינו חוזר.

ג. במנחה של שבת, לספרדים אומרים "צדקתך" ולאשכנזים לא אומרים.

ד. לאשכנזים לא אומרים "אבינו מלכנו" בשבת, ולספרדים אומרים.

ה. לאשכנזים עושים תשליך ביום השני של ר"ה אחרי מנחה קטנה, ולספרדים, במקום שיש עירוב אומרים ביום הראשון, ובמקום שאין עירוב אומרים ביום השני.

ו. אין לעשות הכנות משבת לחג, כולל שטיפת כלים, עריכת השולחן, הוצאת מאכלים לשם חימום לצורך החג וכד'.

ז. במוצאי שבת אומרים בתפילת ערבית "ותודיענו".

ח. הנשים מדליקות נרות ועושות הכנות לחג במוצ"ש רק לאחר צאת השבת ולאחר שיאמרו ברוך המבדיל בין קודש לקודש.

ט. בקידוש ליל שבת אומרים סדר יקנה"ז, ומכוונים בבורא מאורי האש לנרות החג.

י. בתקיעת השופר ביום השני מברכים לשמוע קול שופר ושהחיינו.

עידכונים לתקופת הקורונה

א. אם תוקעים בשופר למי שנמצא בבית, מברכים שתי ברכות ביום השני כנ"ל, גם אם התוקע יצא כבר. ועדיף שהשומע יברך את הברכות. ויתקע לו שלושים קולות – תשר"ת – 3 פעמים, תש"ת – 3 פעמים, תר"ת – 3 פעמים.

ולנשים תוקעים כנ"ל, רק שלספרדים לא מברכים ולא מברכות, ולאשכנזים, אחת הנשים תברך והתוקע יתקע. ואם התוקע לא יצא עדיין, יכול לברך בעצמו את שתי הברכות.

ב. במנייני חצרות וגם בבתי הכנסת, יכוון התוקע להוציא את כל מי ששומע, והשומעים יתכוונו לצאת ידי המצוה.

ג. אין להעביר את השופר מאדם לאדם מחשש הדבקה.

ד. יש להקפיד על כללי משרד הבריאות לאורך התפילות והתקיעות על כל המשתמע מזה.

ה. למתפללים בחוץ, ניתן ורצוי להתחיל את התפילה ביום מוקדם ככל שניתן, ולקצר בפיוטים וניגונים. כל קהילה תחליט כיצד לנהוג בעניין. וגם למתפללים בבית כנסת, ראוי לקצר ולא להאריך, כדי למנוע התקהלות ממושכת.

ו. גם במנהג התשליך צריך להיזהר מהתקהלות יתר, וניתן לעשות גם ביחיד בבית או במקום אחר. מי שיש לו אקווריום עם דגים בבית יכול לעשות שם תשליך. אפשר גם לפתוח קצת את הברז בכיור ולעשות שם תשליך.

ז. למתפללים בחוץ (מנייני חצרות) בליל שבת אין לומר ברכת מעין שבע (כמו בכל ליל שבת), רק אומרים ויכולו.

שנה טובה ומתוקה

כתיבה וחתימה טובה!